בשנים האחרונות עבדתי במסגרות בריאות הנפש, בעמותת אנוש הדרכתי באופן פרטני
ובבית סוטריה הייתי מלווה פגועי נפש בתוך קבוצת גברים שגרים יחד – https://soteria.org.il/
במשך 5 שנים יצא לי להיפגש הרבה עם אנשים החווים את קיצון התודעה האנושית
הנושאים אבחנה של מאניה-דיפרסיה, סכיזופרניה והפרעת דחק פוסט תראומטית
עסקתי במחקר אישי; מה משותף ומה שונה באבחנת הגוף אצל מטופלים החווים אנרגיה כמו מאניה או מצב פסיכוטי.
או איזו תבניות גוף חוזרות אני מוצא אצל המאובחנים בדיכאון.
ומצאתי
אחת מהנחות היסוד בעבודה הקלינית היא שהנפש מתגלמת בגוף.
אירועים משמעותיים ותקופות משאירים את חותמם, אדם מפתח הרגל החזקת הגוף בהתאם למה שהגן עליו מפני איום
ובהתאם למה ששירת אותו באתגר כלשהו פיזי ונפשי כאחד.
בעזרת אבחון במגע אני מזהה את התבנית
יתכן שהדבר נראה לעין, לדוגמה:
כינוס החזה כלפי פנים או הבלטת הצלעות החוצה, חולשה של חלק משרירי הליבה ובעקבות כך בליטת העגן לאחור
ויתכן שהתבנית אינה נראת ומורגשת במגע כמו צוואר מאוד תפוס באיזור הניקוז הוורידי מהמוח במקרה של הפרעות קשב.
הפלא;
ישנה אפשרות יציאה מהתבנית הרגילה
אני נוכח לראות פעם אחר פעם –
שחרור מדוייק של איזורים אסטרטגיים מאפשרת חווית עצמי (self) שהיא מחוץ להרגל!
דוגמה שאני מאוד אוהב היא ממטופלים שלפתע הסרעפת רפויה (שריר הנשימה)
שחרור של החזה מאפשר לבן אדם לדבר, להביא את עצמו לידי ביטוי, הרגשה של לגיטימיות
תופעה שמאפשרת בנפש תנועה של קבלה, אהבה, גם מבחינה פיזית ללב ולריאות – מקום.
מקום להיות בו בתוך הגוף
ומדהים לראות את החופש שנוצר מזה.
בדיבור, ובפעולות בהמשך בהם האדם הרגיש תקוע.
אפשר לעזור לבריאות הנפש בעזרת דיקור ומגע!
בטח שאפשר לעזור למי שחווה עומס או חרדה ביום יום.